דרכי מינוי והכשרה של מנהלי בתי ספר חדשים
הפעם אחרוג ממנהגי ואסכם דוח של מבקר המדינה. למרות שזה לא החומר הטבעי של הבלוג ראיתי חשיבות רבה בנושא והדוח הינו תמציתי וחשוב מאוד לכל מי שנושא איתור ושמירה על מנהלים נמצא על סדר יומו.
הדוח כשלעצמו מאוד מפורט ונוגע במינוי מנהלים, דרכי הכשרת מנהלים ובקורס אבני ראשה בפרט. בדוח מופיעים נתונים רבים אשר מוצגים בדרך מאוד נוחה וגרפית. בסוף כל חלק מופיע סיכום של מבקר המדינה ובמקומות שונים מופיעה גם תגובת משרד החינוך ומכון אבני ראשה כשרצו בכך. להלן הנקודות העיקריות שבחרתי ובהמשך ארחיב מעט. זמן הדוח נוגע לשנים 2017-2020:
52% מכלל המנהלים שהתמנו היו בהליך מכרז (דהיינו בוגרי אבני ראשה או תוכניות מקבילות).
50% (מתחת) מבוגרי קורס אבני ראשה שימשו כמנהלים בשנת 2020.
25% ממי שהגישו מועמדות לקורס אבני ראשה התקבלו בסופו של דבר.
קיים פער מובנה בין המכסות על מנת לעמוד במספר המנהלים הדרושים לבין תקני מכוני ההכשרה.
ככל שעוברות השנים יותר מנהלים מכהנים (במינוי) נכנסים לתוכניות ההכשרה מאשר מועמדים.
32% שיעור הירידה במספר המועמדים שהגישו את מועמדותם למכרזים.
נתונים בין-לאומיים על מנהלי בית ספר
במאמר מובאות השוואות רבות בין ישראל למדינות האחרות בOECD . הנתונים המרכזיים לדעתי הינם:
90% מהמנהלים בישראל נדרשים ללמד בנוסף על העיסוק בניהול לעומת כ30% במדינות הOECD . בנוסף, מנהלים בישראל בשיעור של 25% הביעו שביעות רצון ממשכורתם לעומת 47% בשאר OECD (כמעט כפול!). כמו כן, ישראל נמצאת במקום ה4 מתוך 35 מדינות שנבדקו כי ההחלטות מתקבלות על ידי המדינה ולא בתי הספר או הרשויות המקומיות.
תנאי סף למילוי משרת מנהל
"המנהלים הם מנהיגי בתי-הספר ומובילים את העשייה החינוכית. מיקוד הסמכות והאחריות לעשייה החינוכית בבית-הספר מטיל אחריות עצומה על המנהל. יש לחזק את המקצועיות של המנהלים ואת מעמדם על ידי הכשרתם לשאת באחריות המורחבת.. כך תתאפשר גם משיכת כוחות איכותיים לניהול בתי הספר"
תנאי הסף למשרת מנהל במערכת החינוך בישראל מחייבת במצטבר:
תעודת הוראה.
תואר שני אקדמי מוכר.
ניסיון הוראה בפועל של 5 שנים.
תעודת סיום של התוכנית להכשרת מנהלים של "אבני ראשה".
תנאים אלו הינם מתוך תפיסה כי תפקידו המרכזי של מנהל בית הספר הוא להוביל למנהיגות חינוכית ופדגוגית כדי לשפר את חינוכם, למידתם והישגיהם של תלמידי בית הספר. למנהל עוד משימות רבות וחשובות מאוד ועל מנת לעמוד בכל היעדים הללו הקימו בשנת 2007 משרד החינוך ויד הנדיב ביוזמה משותפת את מכון אבני ראשה-המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית.
מטרת הקמת המכון הייתה לקיים גוף אשר עוסק בהכשרת מנהלים ומפקחים ופועל ליצירת עתודה ניהולית מקצועית תוך קידום תהליכי התפתחות ולמידה למנהלים מכהנים ולמפקחים.
תהליך המינוי של משרת מנהל
התהליך מבוצע באופן הבא שבו מתקיים מכרז של משרד החינוך, באמצעות ועדת היועצים. הוועדה מורכבת מנציגי מחוז, מטה משקד, נציגי רשות מקומית רלוונטית ונציג ארגוני עובדים. הוועדה בוחרת על המועמד הראוי מבחינתה וממליצה עליו למנכ"ל המשרד, כאשר הוא ממנה בפועל את המנהלים.
במידה ולא נמצא מישהו מתאים אפשר למנות בפועל למשך שנה אחת ולהאריך את המינוי בפועל למשך 3 שנים.
נקודות שעלו:
מנתוני המשרד נראה כי חלה עליה במספר המועמדים למינוי בפועל ולא בהליך מכרזי. מספר המינויים בפועל היה כמחצית מכלל המינויים.
יש מיעוט של מועמדים שניגשים למכרזים עד לירידה של 32% בתקופת הבדיקה.
כ35% בממוצע מנהלים שעברו מכרז היו כאלו ששימשו כמנהלים בפועל בשנה הקודמת. נתון זה מצמצם עוד יותר את המועמדים שעלו למכרזים השונים.
דוח המבקר הציע למשרד להפוך את הקערה ולא להגדיר את הלימודים בהכשרת מנהלים כתנאי אלא כחלק מתהליך ההכשרה של המנהל לאחר בחירתו. כך אפשר יהיה להגדיל את ההיצע לאיתור ולחזק את ההליך המכרזי.
התוכנית להכשרת מנהלים
ראשית, העלה הדו"ח כי אין התאמה בין התחזיות של משרד החינוך ו"אבני ראשה" ביחס לכמות המנהלים שידרשו לבין המציאות בפועל.
שנית, עלה כבר לעיל כי רק 41% מהמנהלים שנבדקו בתקופה היו בוגרי התוכנית. יש לדאוג או להגדלת המכסות באופן משמעותי או להגדיר את זה כתנאי משלים לאחר קבלת המינוי. אין מספיק מכסות לדרישה בשטח למנהלים!.
עוד עלה כי המשרד והמכון לא ריכזו נתונים לאורך השנים על בוגרי התוכנית ועל מינויים למנהלים וכי עליהם לבחון את הפערים שיש בין המכסות לבין הצרכים מהשטח. כמו"כ נדרש לבצע מעקב וניטור נתונים על מי שיכולים לשמש כמנהלים ולבחון את השתלבותם בתפקידי ניהול בשטח.
הדוח מציע לאתר מנהלים במסגרת המחוזות ולהעביר אותם הליך מיון וקורס קדם אבני-ראשה. לאחר המינוי בפועל לבצע את התוכנית המלאה. כך תיבנה עתודה ניהולית בכל שנה ותאפשר לעמוד בדרישות למנהלים.
בבדיקת אפקטיביות לתוכנית עולה כי שיעור הבוגרים שלא כיהנו כמנהלים עלה מ33% ל46%. נקודה שחייבים להתייחס אליה לאחר הליך קפדני כל כך של סינון כיצד קורה שכמעט 50% מהלומדים בתוכנית לא ניגשים למכרזי ניהול.
מרכבי התפקיד של מנהלי בתי ספר
בינואר 2005 אימצה ממשלת ישראל את עקרונות "התוכנית הלאומית לחינוך". לפי הוועדה: "האחריות הנדרשת ממנהלי בתי-ספר מחייבת עמידה בתנאי סף גבוהים, הגדרות ברורות של תפקידיהם והרחבה של סמכויותיהם. יש להעניק למנהלים תנאי עבודה ושכר, וליצור מנגנוני קידום במקצוע הניהול שיהלמו את הדרישות הגבוהות המוצבות בפניהם".
בפועל זה לא קרה ואין הגדרת תפקיד ברורה למנהל בית ספר. מסמך אחוד לא קיים וההגדרה נגזרת מאלפי חוזרי מנכ"ל שונים. כפי שנכתב לעיל שביעות הרצון מהשכר הן מהנמוכות במסגרת OECD וכן רוב ההחלטות עדיין מתקבלות במסגרת השלטון המרכזי.
משיחות שקיימו עם מנהלים מכהנים בראיונות עומק עלו הקשיים הבאים:
למנהל יש אחריות גדולה מאוד ביחס לסמכויות מעטות.
למנהל ממשקי עבודה רבים – משרד החינוך ( ראשי, מחוז, מפקח כולל ומפקחי מקצוע), רשויות, בעלויות, ארגוני מורים, מורים, תלמידים והורים.
היקף תפקיד רחב בצד משאבי עבודה לא מספקים ובירוקרטיה מרובה.
תגמול שאינו מספק
תחושת עומס- 90% מהמשתתפים חשבו שהם מקדישים זמן רב לבירוקרטיה וכ75% ציינו שהמשרד לא מודע למכלול תפקידי המנהל.
תחושת חוסר גיבוי ואמון מצד המשרד- כ70% ציינו כי הם חשים שהמשרד אינו נותן אמון בעבודתם ומספר דומה ציין כי המשרד מעדיף את עמדת ההורים והתלמידים על עמדתם.
בסיכום מבקש הדוח לציין לחיוב את מגמת הגידול של בוגרי אבני ראשה במינוי בהליך מכרזי. יחד עם זאת הוא מבקש לבחון את כל התהליך ולדייק מול המנהלים העוזבים את סיבת עזיבתם את התפקיד. הדוח ביקש כי המשרד יגדיר יעדים לצמצום התופעה של פרישת מנהלים אך המשרד דחה את זה ולא רואה בזה יעד.
יש כמובן נקודות נוספות שעלו בדו"ח ומציע לכל אחד שהנושא מעניין אותו לקרוא את הדוח המלא.
חשוב לי לציין כי במשך 7 שנים יצא לי להיות שותף במינוי של כמעט 20 מנהלים במועצה האזורית שומרון. לכל אורך הדרך היה שיתוף פעולה פורה עם המחוז באיתור המועמדים ובהקשבה לצרכים העולים מהקהילות השונות ובחינה משותפת למועמדים ראויים ומתאימים. הצלחנו יחד למנות מנהלים מעולים שעושים לילות כימים למען חינוך הילדים ועל כך הערכתי הגדולה מאוד להם.
תגובות