סיכום איתור הגורמים המשפיעים על מעורבות ההורים בלימודי ילדיהם בישראל
בפתח המאמר מצטט יואב סיידל כי מחקרים רבים שנערכו בעשרות השנים האחרונות חזרו ומצאו ראיות מוצקות כי מעורבות של הורים בלימודי ילדיהם מביאה לשיפור ההישגיים הלימודיים שלהם. בנוסף, נמצא כי סיוע זה יכול לעזור גם בתחומים אחרים (אימהות שעזרו לילדיהם בשיעורי הבית תמכו בתפקודם הפסיכולוגי).
עם זאת רוב המחקרים נכתבו כיצד משפיעה המעורבות על הישגיי הילדים. מעט מאוד מחקרים נעשו מה משפיעה על ההחלטה של ההורים להיות מעורבים ולאור זאת כיצד ניתן להניע את ההורים להגדלת המעורבות שלהם.
מהי מעורבות הורים?
לפני שנתחיל יש להגדיר מהי המעורבות שאנו מדברים עליה ומהי המעורבות המיטיבה עם הילדים. להלן סקירה קצרה של מספר טיפולוגיות רווחות למונח:
הבחנה בין מעורבות בבית- לעזור לילד ללמוד, לשוחח איתו על החשיבות של לימודים- למעורבות בבית ספר-וועד הורים, קשר עם צוות ההוראה-.
הבחנה בין מעורבות התנהגותית-עזרה בש.ב., פעילות הורים בבי"ס- לבין מעורבות קוגניטיבית-מידת החשיפה של הילדים לפעילות מעשירות מצד ההורים בנושאים אינטלקטואלים ומסקרנים-, לבין מעורבות אישית- העברת הגישה של ההורים לילדים ביחס ללימודים ולבית ספר.
הבחנה מורכבת יותר של אפשטיין מדברת על 6 ממדים של מעורבות:
הורות- השפעת הורים על התפתחות כללית ומתן תמיכה.
תקשורת בין הורים לבית הספר.
התנדבות בפעילויות חינוכיות בבית הספר.
למידה בבית- ש.ב וכיוצא בזה.
קבלת החלטות- וועד הורים, גופים אחרים שמשפיעים (וועדת חינוך יישובית כדוגמא)
שיתוף פעולה קהילתי- תמיכה של הורים באמצעות משאבים קהילתיים.
"חיברות אקדמי"- זוהי מעורבות אשר בה ההורים משקפים לילדים את החשיבות של החינוך והלמידה כדי למקסם הטמעה של שאיפות המקצועיות והפנמה של הצבת מטרות בתחומים שמעניינים את הילדים.
חשוב להדגיש כי מחקרים שונים מצאו כי עזרה בשיעורי הבית בעלי השפעה מועטה עד כדי השפעה שלילית על הישגיי התלמידים. הממצא שנמצא כתומך המיטבי הינו שיחות של ההורים עם ילדיהם על נושאים שונים הקשורים לבית הספר.
מה משפיע על מעורבות הורים?
נעשו מחקרים שונים בנושא אך המחבר מתאר בעדינות כי חלקם לא נעשו בצורה מקצועית וחלקם ניסו לחבר בין הגורמים המשפיעים על ההורים למעורבות לגורמים המשפיעים על הילדים אחרי ההתערבות שנעשתה על ידי ההורים. להלן הממצאים שנמצאו כמשפיעים:
השכלת ההורים: משפיעה באופן חיובי על דפוסים שונים של מעורבות הורים.
מעמד סוציו-אקונומי: בארה"ב נמצא קשר מובהק בין מעמד סוציו-אקונומי גבוה למעורבות הורים, בעיקר במעורבות בבית ספר, שיחות עם הילדים על בית ספר ורמת התקשורת בין ההורים לצוות בית הספר. בחינוך המיוחד נמצאה השפעה בלבד על חלק המעורבות בבתי הספר.
קבוצה אתנית: בישראל נמצא כי הורים ערבים יותר מעורבים מהורים יהודים באופן מובהק.
הורים מהגרים: מעורבות הורים בבית הספר נמצאה כנמוכה ביותר עבור הורים עם הורה מהגר אחד לפחות (הורה שלא נולד במדינת בה הילד לומד כעת). ביחס למעורבות הורים בבית לא נמצא הבדל.
סטטוס זוגי: רוב סוגי מעורבות ההורים שנבדקו מצאו שמעורבות ההורים גדולה יותר ככל שיש שני הורים במשק הבית ולא אחד.
מין הילד: מחקרים מעורבים במידת השוני במעורבות בין בנים לבנות
גיל הילד: המחקרים גם בחלק זה היו מעורבים ואינם חד-משמעיים עם נטייה קלה למעורבות גדולה יותר ככל שהילד צעיר יותר.
כמות האחים: משפיעה באופן מובהק בהשגחה בבית אך מפחית את השיחות על נושאי בית הספר ותקשורת עם בית ספר. עם זאת לא נבחן נושא זה לעומק ובעיקר לא בא לידי ביטוי מיקום הילד בסדר הילדה.
משתנים תהליכיים: אלו משתנים המבטאים תפיסות של ההורים. תחושה של ההורים כי בית הספר מזמין אותם לקחת חלק, שיתוף ההורים ואמון בהם מצד בית ספר, והזדהות ההורים עם נושאים הקשורים למטרות והערכים של בית ספר.
מחקר זה עסק בהבנת הגורמים המשפחתיים המשפיעים על מעורבות ההורים. גורמים אלו הינם מיקום הילד במשפחה, מעורבות כל אחד מההורים בנפרד (ולא ביחד או מדיווחי האם כפי שהיה בלא מעט מחקרים).
עלו מספר תובנות לגבי מיקום הילד במשפחה ביחס להשקעה בו (ככל שהמיקום יותר גבוה ההשקעה גדולה יותר). כמו כן נמצא כי במידה ויש אחיות הממצא לעיל מתמתן. בנוסף, מראה כי למרות הדעה הרווחת לאימהות בעלי השכלה גבוהה יותר יש מתאם שלילי לשיחות עם צוות בית הספר.
עוד עולה כי ישנו פער בין מעורבות האבות למעורבות האימהות. ממצא זה מעלה נקודה חשובה כי על מסגרת החינוך להכיר בפער זה ולתת עליו את הדעת במקרים בהם מבקשים את מעורבות ההורים.
https://public-policy.huji.ac.il/sites/default/files/public-policy/files/yoavsthesis.pdf
תגובות