השקיעו בגיל הרך! זה אפילו כלכלי😊
אין חולק כי ראוי ונכון להשקיע בגיל הרך. ידוע כי בגילאים הצעירים מתהווה היכולות הקונטיביות וכן החוסן הנפשי מתפתח באופן משמעותי בגיל זה. יחד עם זאת ג'וינט אשלים- אשר מתמקדת במתן מענים לילדים ונוער בסיכון בישראל- ביקשה לבחון את הכדאיות הכלכלית של השקעה בגיל הרך. הרצון היה לגשת אל הנושא מזווית שאיננה שגרתית בעולמות התוכן החברתיים- חינוכיים .
לשם כך נוצר מחקר משותף של ג'וינט אשלים יחד עם חברת SFI . חברת SFI הינה חברה שמפתחת פרויקטים חברתיים ממוקדי תוצאות במגוון תחומים (חינוך, רווחה, תעסוקה, בריאות ועוד). במסגרת המחקר גילו כי על כל השקעה של שקל אחד בגיל הרך תניב תשואה של 4.8 שח לאורך חייו של האדם.
השיטה הייתה לבחון מהי העלות הרצויה ולאחר מכן מהי ההכנסה והחיסכון כתוצאה מההשקעה. כפי שמובא במאמר לא קיים קונצנזוס על ההיקף התקציבי הדרוש להעמקת ההשקעה וטיוב איכות המענה לגיל הרך בישראל . בשל כך, התבסס אומדן עלות ההשקעה התוספתית להרחבה איכותית של המענה לגיל הרך בישראל על האומדן הרשמי המעודכן ביותר שפורסם על ידי גורם ציבורי רלוונטי . לכך נלקחה הערכת העלות ליישום תקנות הפיקוח של מעונות יום לפעוטות שהציג משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בוועדה לזכויות הילד בדצמבר 2020.
האומדן נגע במענה בכוח אדם- בדמות הכשרות, השתלמויות, הדרכות למנהלות ובנוסף, תקנות הקשורות בהיבטים מבניים (שטח, יחס תקינה, גודל קבוצה). בתמונה מטה מובא האומדן של העלות למשך 3 שנים בשכבת גיל אחת:
לחלק ההכנסה והחיסכון הם בחנו את המחקרים שנעשו בעולם בנושא ועשו לו התאמה למציאות בישראל. חשוב לציין שהתוצאות בישראל הינן שמרניות יותר מהמחקרים בעולם (לדוגמא: הן לקחו רק שכבות חלשות שבהן הניחו שלפיקוח תהיה השפעה משמעותית)
הנקודות שעלו כתומכות בכדאיות מובאות להלן. כפי שניתן לראות בתמונה ישנם חלקים אשר תמיכה בגיל הרך ישפרו את הביצועים של הילד לאורך חייו וחלקים אשר ימנעו ממנו צורך להעמיס ולהוות נטל על החברה.
האתגר הגדול של המחקר, ובעצם של כל השקעה בגיל הרך, זו היכולת להמתין בסבלנות לתוצאות ולהבין שזוהי השקעה לטווח ארוך (מאוד). נראה שאחת הסיבות שלא משקיעים כראוי בשכבות אלו כיוון שאין גורם פוליטי אחד שיקדם תוכנית שאת פירותיה יראו (בהנחה שהכל יהיה קשורה) בעוד שנים רבות.
בנוסף, ישנו קושי באיסוף נתונים מהשטח ובחינה רציפה של ילדים. במידה ורוצים לקיים מחקר כזה בישראל צריך להיות מסוגלים ומוכנים לעקוב אחרי ילדים לאורך שנים רבות. יהיה גם צורך לעקוב (ולתת ציון) למסגרות הגיל הרך השונות- שהרי אם אני מצליח לגלות מהי איכות הילדים שיוצאים ממעון או גן מסוים ממילא זה משליך על הצוות. יחד עם זאת נראה שבמדידה והערכה מקצועיים ניתן לעקוף את הבעיה האחרונה.
סיכום המחקר מציין כי קיים העדר של נתונים בשטח. אין מדידה והערכה בשכבות אלו. לדעתי זה רק מחמיר את המצב. לאור זה שלא מודדים אנחנו לא יודעים להעריך ואז גם אין סיבה להשקיע או לשנות כיוון שאנחנו למעשה צועדים באפילה ללא שום גורם מכוון.
המצב של החינוך בגיל הרך בישראל מטריד את מנוחתי. וויתרנו מהר מדי על הגילאים הללו ורצנו להשקיע בגילאים הגדולים יותר. אני מקווה שהמצב ישתנה לאור הרצון להכניס גם את שכבות אלו למשרד החינוך. עם כל הקושי שלי עם המשרד אני בטוח שהוא יעשה עבודה מעולה.
לסיכום אציין גם את ג'ויינט-אשלים ואת חברת SFI. היה זה משב רוח מרענן לראות גורמים בעולמות החינוך והרווחה בוחנים את המציאות, מבינים את האתגר וחושבים על פתרון מאוד יצירתי מחוץ לקופסא. בהזדמנות מציע לכם לבקר באתר של חברת SFI . היכולת למדוד תחומים שונים בעולמות תוכן אלו מאוד חשוב לנו כחברה. אני מכיר את האמירה "שלא הכל מדיד" ויחד עם זאת כשאנו לא מודדים את עצמנו יש מי שעושה את זה כבר בשבילנו.. אבל על כך במאמר אחר :).
תגובות