לא כל מה שזהב נוצץ - ארן המילטון וג'ון האטי

תחילת המאמר מביאים השניים את הסיפור המפורסם של "בגדי המלך החדשים". כבר בתחילה הם מעלים את השאלה- האם טכנולוגיה בחינוך זה באמת משנה את המשחק או שזה רק אשליה כפי שחווה המלך עד שאותו ילד "פקח" את עיניו.

במבט ראשון המחקרים לא מחמיאים בלשון המעטה ללמידה באמצעי קצה טכנולוגיים. במקרה הטוב המצב נשאר בינוני כשהיה ובלא מעט מקרים אף יורד מתחת לכך. השימוש בטכנולוגיה לא הוכח כמקדם למידה ומשפר הישגי לומדים.

אז אם כך לשם מה כל הלחץ והרצון כן להכניס טכנולוגיה לבתי הספר?, מאיפה הגיעו התפיסות שהטכנולוגיה כן עוזרת?, ואם היא כן עוזרת אז באילו תחומים וכיצד? – על כך מנסה לענות המאמר.

פרק 1- העולם של אתמול

ההגדרה של טכנולוגיה על פי אורסלה פרנקלין היא "הדרך שבה דברים נעשים". הווי אומר כי טכנולוגיה היא כל מה שהצלחנו לרתום את הטבע לפעול בדרך הנראית נכונה לנו.

כנראה הפיתוח המתקדם ביותר מבחינה ההגדרה הזו לטכנולוגיה הוא הכתיבה. עם זאת בעבר חששו שמא זה יפגע במוח האנושי ומייחסים לסוקטרטס כי הוא זרק תלמידים מהמכון שלו אשר רשמו הערות תו"כ וויכוחים ודרש שיזכרו את הכול בעל פה.

לאחר מכן הגיעו הנרות (אשר אפשרו שימוש גם בשעות הלילה לקריאה ולעבודה), הדפוס וכן הלאה. יש לציין במיוחד את המקרן אשר הומצא כבר בשנת 1870 אולם נכנס למערכת החינוך האמריקאית רק בשנת 1957. הפיתוח לעיתים נכנס מהר לשווקים השונים אך השינויים בעקבותיו מתרחשים לאט יותר. בנוסף, רוב השינויים התרחשו מחוץ לעולם החינוך ואומצו בשלבים מאוחרים יותר על ידי מערכות חינוך בעולם.

פרק 2- העולם כיום

טכנולוגיה בכל מקום

קשה להעריך כיום מהי ההוצאה על מוצרים טכנולוגיים בחינוך בעולם אך ההערכה של החוקרים היא 140 מיליארד דולר מדי שנה. לא ברור מהו השינוי מבחינת אחוזים אך ברור שכל שנה היקף ההוצאה עולה.

במדינות המפותחות עולה מסקר עולמי כי 72% מהילדים משתמשים במחשבים, טאבלטים או מוצרים דומים בבתי הספר ול95% מהם יש אינטרנט בבית. אחת הסיבות המרכזיות היא ירידה מתמדת בעלות המוצרים והיכולת במזעור החומרה מחד והכפלת מהירות החישוב מאידך.

הוכחה על השפעה (כמעט) בכל מקום

בעולמות רבים הטכנולוגיה הקפיצה את היכולות בצורה משמעותית. עם זאת אין הדבר ברור כי כך גם בחינוך. מחקרים רבים שנעשו משנות ה60 של המאה הקודמת בנושאי טכנולוגיה בחינוך בחנו בדרך של דרך השימוש בטכנולוגיה ושאלו את המרואיינים כיצד השפיע עליהם הטכנולוגיה. יוצא שהמחקרים האלו נעשו בדרך איכותית ועל כן התשובה שניתנה יכולה להיות בעקבות שיפור אמיתי כתוצאה מטכנולוגיה אך גם יכול להיות פלצבו.

לאור זאת ניתחו החוקרים רק מחקרים כמותיים אשר נעשו על השימוש בטכנולוגיה. הם ניתחו 15,000 מחקרים שונים אשר בחנו מעל 2 מיליון תלמידים (!) ובדקו האם השימוש בטכנולוגיה שיפר את ציוני התלמידים במבחנים מתוקננים ביחס לתלמידים שלא השתמשו.

להלן הממצאים המרכזיים בטכנולוגיות השונות:

טכנולוגיה אשר פוגעת בלמידה

1. טלפונים חכמים בשיעורים (גם כאלו שבשימוש בשיעור)

2. רשתות חברתיות- גורם זה נמצא כמושך מאוד את התלמידים ומפריע לקשב ולריכוז בלמידה

3. צפיה בטלוויזיה- פוגע כמו הרשתות החברתיות. בעיקר במתבגרים.

טכנולוגיה אשר עוזרת בלמידה

1. שימוש בטכנולוגיה בכתיבה.

2. שימוש בטכנולוגיה בתחומי דעת שאינם מתמטיקה ומדעים (באחרונים זה לא מועיל כל כך).

3. טכנולוגיה שלומדת את צורכי התלמיד

טכנולוגיה אשר תומכת משמעותית בלמידה

1. מערכות לחניכה אישיים (הכי משמעותי).

2. סרטונים אינטרקטיביים.

3. טאבלטים

מתוך המחקרים השונים עולות הנקודות הבאות:

1. ההגדרות שניתנו לעיל הינן קצת כלליות וקשה לדעת במה בדיוק תומכת כל תכונה וכיצד ניתן לגייס כל חלק לעזרה בלמידה. בסיכום המאמר הם הביאו את כל 29 הקטגוריות שמבחינות בין טכנולוגיות שונות ובכל אחת ערכו כטבלה כמה סטודנטים השתתפו במחקר, כמה מחקרים בוצעו, מידת ההשפעה, מידת הבטחון בהשפעה ולסיום מהן התחומים שהן ניתן להיעזר בטכנולוגיה זו על מנת לקדם הישגי תלמידים.

2. הטכנולוגיה טובה בעיקר בגיל היסודי ובלימודים אקדמיים. למרות שנתונים אלו נמצאו מובהקים לא ברורה עדיין הסיבה מדוע זה קורה.

3. מערכות חונכות חכמות הלומדות את הפערים של התלמיד ועל ידי כך מתאימות את התכנים והשאלות בלמידה נמצאו כאמצעי התומך ביותר לקידום הישגי התלמיד. המערכות נמצאו עוזרות במיוחד במתמטיקה.

4. סרטוני ווידאו אינטראקטיביים נמצאו כעוזרים בתחומים שהאופן הוויזואלי עוזר. במיוחד בתחומי המדעים5.

5. טכנולוגיה נמצאה כתומכת מעל הממוצע לתלמידים עם צרכים מיוחדים. מערכות חונכות חכמות עוזרות במיוחד בתחומי המתמטיקה והקריאה לילדים אלו.

6. תמיכה בפידבק על תפקודי לומד ובעיות בלמידה אשר מסייעות לצוות ההוראה לאפיין ולדייק את צרכי התלמיד. כמובן, ניתן לעשות זאת גם באמצעות עפרון ודף אך באמצעים טכנולוגיים אלו הדרך יותר קלה וחזותית5.

התחום שנמצא כמשמעותי ביותר לשיפור הישגי תלמיד ונמצא במובהקות כמעט מוחלטת הוא כאשר מורים מקליטים את עצמם ומבצעים רפלקציה לשיעורים שלהם . בדרך זו נמצא כי עולה היעילות של המורה, היעילות של הקבוצה וכן השפעה גדולה על שיטות ההוראה.

האם ניתן לסמוך על המחקר אודות טכנולוגיה בחינוך ומה עושים עם זה?

יש להבין כי הטכנולוגיה במערכת החינוך היא כמו רהיט חדש בכיתות. הם נהפכו לחלק אינטגרלי כמו הכיסאות והשולחנות. אין עניין להוציא אותם אבל יש לדעת את מידת ההשפעה שלהם על המערכת. לא כל אופנה חדשה וטכנולוגית באמת תומכת בלמידה ויש למצוא את המקום המתאים לה על מנת לסייע לשיפור ההישגים.

מעניין לגלות שההשפעה של הטכנולוגיה על פי מה שנמצא במאמר לא השתנה לאורך השנים. מבחינה של מחקרים שעשו בשנות ה60' לעומת מחקרים מהעת האחרונה נראה כי לא השתנה איכות ההשפעה הטכנולוגית על הלמידה ומה שעזר שם.

במדינות רבות נמצא כי מערכות חינוך הטמיעו טכנולוגיות שונות בשטח ובמיוחד בתקופת הקורונה. ההשקעה הכספית שניתנה על מנת לרכוש את האמצעים הייתה משמעותית מאוד אך עם זאת ההכשרה שניתנה לצוותי ההוראה הייתה קטנה ואינה מספקת. מורים לא תמיד מבינים את החשיבות של הטכנולוגיה שניתנה ולעיתים חסרים את הידע הטכנולוגי להפעיל אותה כמו שצריך. על מנת לתת מענה שלם יש לדאוג לחומרה ולצד זה להכשרה מספקת ואיכותית לצוותים.

יש לציין כי ישנה מגבלה מובנת בקליטת ההתפתחות הטכנולוגית. לא משנה כמה מהיר יהיה עיבוד המידע וכמה הפידבק לתלמיד יוכל לעבור בזמן אמת, כל עוד הנתונים צריכים לעבור דרך המורה שהינו בסוף אנושי. כמשל הם מביאים ספריה גדולה שמגיעים אליה משיאות שלמות עם ספרים בקצב מסחרר אבל רק ספרן אחד שיכול לקטלג ולשים את הספר במקום..

לשיטתו של לארי קובן הטכנולוגיה לא תשנה את הלמידה כל עוד אנו לומדים בשיטה המסורתית. ייתכן והכלים יהיו יותר נעימים ( WORD במקום כתיבה בעט) וייתכן כי התצוגה תהיה יותר נעימה ((POWER POINT אך זה לא משנה את המהות. על מנת שיהיה שינוי מהותי יש לראות בטכנולוגיה משהו חדש ופורץ דרך גם בתחום החינוך על מנת שנוכל למצות את הכלים הללו.

לכן מציעים החוקרים לפני שלוקחים כלי טכנולוגי יש לבחון אותו בדרך הבאה:

חלק א'

1. מה אתה מנסה לשפר?

2. מהם כל הדרכים שבהם אתה יכול לגשת לבעיה החשובה שמצאת בשאלה 1 ולשפר אותם?. יש לבחון את הדרכים הטכנולוגיות והלא-טכנולוגיות.

חלק ב'

1. מהן הראיות התומכות ביעילות של הטכנולוגיה החדשה?

2. מה עליך להפסיק לעשות על מנת לאפשר לטכנולוגיה החדשה להיכנס ולאמץ אותה כראוי?

3. מהן התמיכות שאתה צריך על מנת לתמוך במורים ובתלמידים שלך על מנת להכניס את הטכנולוגיה החדשה?

4. מהי העלות הישירה לכל תלמיד של הטכנולוגיה החדשה?

5. כיצד הטכנולוגיה מתחברת לשיטות אפקטיביות אחרות ומאפשרות להן לצמוח עוד יותר?

6. מהי מידת הבטחון שלך בתשובות 1-5?. בחינה מחודשת האם נצרך ידע נוסף והאם מה שנצבר מספיק לך על מנת להתקדם.

העולם של מחר

בחלק זה מנבאים הכותבים כיצד תראה טכנולוגיית החינוך עד סוף העשור. לטענתם כפי שקרה בעבר גם הפריצות הבאות בטכנולוגיה יהיו בתחומים אחרים ומערכות החינוך יגייסו את הטכנולוגיה לטובתם.

עולם וירטואלי

בעולם וירטואלי של Video-conference בשנים הבאות נוכל לחוות את המפגש הבין-אישי בדרך יותר מוחשית. יש לכך השפעות על עולם החינוך:

• מורים יוכלו להעביר הרצאה חיה לאנשים שונים במקומות שונים בעולם. דרך משקפיים מתאימות החוויה שתעבור תהיה מציאותית יותר ולא רק של צפיה בפרצופים (כמו בזום).

• אפשרות לשיתוף ולמידה לאנשים ללא גישה למרכזי לימוד. כמוכ ממשלות שאין באפשרותם לבנות קמפוסים יוכלו לרכוש כניסה לתושבי המדינה למרכזי חינוך ברחבי העולם בדרך דיגיטלית.

• מורה יוכל לבחון את דרכי הלמידה שלו בכיתה וירטואלית ולהתאמן על שיטות ההוראה שלו.

רובוט- מנחה

המאמר גם מציע רעיון של רובוט-מנחה. הרובוט ינטר את מערכות הגוף- לחץ דם, דופק וכד'- . אחת האפשרויות לנצל את הרובוט-מנחה יאפשר לבחון את התגובה הקרבה של האדם ויוכל לתת לו הנחיות והכוונה לפני שהוא נכנס לסיטואציה שהוא לא רוצה בה.

כמובן, יש בניטור תחושות ורגשות חדירה משמעותית לפרטיות ויש לדאוג שהמערכת לא תעביר מידע לגורם אחר וכן שתשמור על התלמיד מפני חדירה מבחוץ.

למידה מותאמת

ישנם סוגים שונים של מערכות למידה מותאמות. בעתיד המערכות יוכלו לתת מידע:

1. בדרך שמאפשרת גם לחזות את ביצועי התלמיד בעתיד בנושאים השונים ולא רק לתת ציונים על ניסיונות עבר.

2. כיצד על התלמיד להתקדם בלמידה על מנת להגיע ליעדים. לבנות מפת דרכים עד להבנת תחום הדעת הנדרש.

3. ניטור והתאמה לצרכיו של התלמיד- בקצב, בתוכנית, בתחומי עניין- עד להשגת יעדי הלמידה.

כפי שנכתב המערכות הללו תמכו עד היום בעיקר במתמטיקה ומדעים כתחומים שבהם התשובה היא באופן עקרוני נכון או לא נכון. המערכות היום מתפתחות גם לתת משוב על שאלות בתחומים יותר פתוחים אשר הדרך לתשובה יכולה להיות בשבילים רבים.

למידת שפה זרה

במסע בין כוכבים היינו מופתעים תמיד כיצד כולם מדברים אנגלית כל כך מושלמת. הסבירו לנו כי הסיבה היא שיש להם תרגומון צמוד לבגד שמתרגם באופן סימולטאני את השפה כך שהם יבינו אותה.

מאז שנות ה50' נערכים מחקרים רבים וחממות היי-טק מנסות לפצח את התרגום הסימולטאני. כמובן, שמעבר לתרגום ישנו צורך בהתאמה לתרבות, לסגנון ולאינטונציה בכל שפה. כולנו מכירים לעיתים את התרגום בgoogle שלמרות שהוא בהחלט טוב לא מעט פעמים זה קצת מזייף.. עם זאת חוקרים רבים מאמינים שכפי ששפת אם נרכשת בערך לאחר 20 שנה כך יקרה גם עם האמצעים לתרגום ועם התקדמות המדע והידע הנצבר לא ירחק היום וכולנו נוכל לדבר אחד עם השני.

העתיד הרחוק

בחלק זה הלכו החוקרים וניבאו השלכות על הלמידה עד סוף המאה בספקולטיביות גבוהה כלשונם. לאורך הפרק דובר על הנדסת גנים, התערבות מוח-מחשב בגוף האדם, בינה מלאכותית ויכולותיה כבר בעת הזאת – מכתיבת מנגינות נעימות ועד כתיבת קוד מחשב-. חלק מעניין וכדאי לקרוא בפנים למי שתחום זה מדבר אליו.