למידה מרחוק – תובנות מאוסטריה
עודכן: 16 במרץ 2023
ללמידה מרחוק ישנם יתרונות גדולים בהיבטים של גמישות במערכת, פיתוח יכולות למידה עצמאית והפצה של המידע למרחקים גדולים יותר. עם זאת ישנם גם מחירים, במיוחד ללומדים צעירים, מעצם הדרישה לתפקוד גבוה, יכולת ללמוד באופן עצמאי ומוטיבציה פנימית ללמידה.
במהלך מרץ 2020 פרץ גל ברחבי אוסטריה אשר הוביל ללמידה מרחוק ברחבי המדינה. החוקרים הפיצו שאלון מתוך מאגר של 19,000 תלמידים וענו עליו 2,652 תלמידים (הגיל הממוצע הוא 14.5 לערך). הם ביקשו לבחון את ההבדלים בין תלמידים שדיווחו על עצמם כבעלי יכולת ללמידה עצמית גבוהה לעומת אלו שדיווחו על עצמם כבעלי יכולת למידה עצמית נמוכה. התלמידים נשאלו על האתגרים, ההצלחות והצורך לתמיכה וסיוע מהצוותים החינוכיים. לאורך השאלונים עלו 5 תמות מרכזיות :
צורך בחיבור עם אנשים אחרים (משפחה, חברים ומורים).
למידת חומר חדש- בדגש על מתמטיקה. התלמידים העדיפו להתמקד בתחומי ליבה ולצמצם כמה שניתן את שאר המקצועות.
תפקודים ניהוליים- תלמידים רבים דיווחו כי היה להם קושי לנהל לעצמם את הזמן ולהגדיר את המטרות והיעדים שעליהם להשיג לאורך תקופה ובכל יום. קושי בלמידה עצמאית וללא תמיכה עלתה באופן ניכר לאורך כל השאלונים.
תנאים ללמידה- תלמידים רבים דיווחו כי היה להם חוסר בתנאים בסיסיים ללמוד כראוי וללא הפרעות. לעיתים זה נבע ממחסור בחומרה מתאימה או מבני משפחה אשר הפריעו להם. לעיתים זה נבע מחוסר ידע שלהם בהפעלת התוכנות הנדרשות.
עבודה אל מול מסך לאורך זמן רב זה לא משהו שהם הורגלו אליו והדבר גרם להם להסחות רבות לאורך היום.
רווחה נפשית- הלחץ מהלימודים והמאבק להמשיך ולשמור על השגרה גבה מהם מחיר נפשי. בקרב כלל התלמידים עלה הקושי להישאר עם המשפחה בזמני הסגר השונים שהובילו למצוקה ולוויכוחים.
בקרב חלק מהתלמידים עלה הצורך בתנועה במרחב שהייתה חסרה להם.
יש לשים לב שהשאלון בחן תלמידים על פי רמת ההישגים שלהם (דיווח עצמי) וניכר פער גדול בתוצאות. התלמידים אשר דיווחו כי מצבם הלימודי טוב השיבו ברוב התמות לעיל כי מצבם טוב. תובנה זו חשובה לדעתי מאוד לאנשי החינוך אשר נדרשים לתת מענה לילדים בבית והבנה כי כנראה הקבוצה החלשה היא בסיכון גדול יותר באופן משמעותי מחייב התייחסות בתמיכה של הסגל החינוכי בלמידה מרחוק.
מעבר לכך, אינני חושב שיש תמות הללו חידוש גדול לאנשי הוראה בשטח אך בהחלט שופך אור ומחדד אלו אתגרים התלמידים מתמודדים איתם בתקופה זו. אנו צריכים לתת את הדעת על כלל החלקים הללו שילדינו לומדים מרחוק. בין אם זה בגלל מגפה חס וחלילה ובין אם זה באופן ייזום על מנת לפתח בהם את היכולות הללו.
בשנים האחרונות האפשרות לעבודה מרחוק צברה תאוצה. במיוחד בשנים האחרונות עם הופעת הקורונה. יכולת זו הינה מורכבת ודורשת מיומנויות אשר לא היו נדרשות באופן רחב כל כך בעולם התעסוקה בעבר. יש להרחיב את ההתנסות הזו במסגרות החינוך מבלי קשר לקורונה וכחלק ממיומנויות נדרשת להמשך החיים של ילדינו. שומה על המערכת לדעת להכשיר את התלמידים צעד אחר צעד ולגעת בכלל ההיבטים שעלו כאן על מנת שהם אכן יצליחו במשימה.
נקודה חשובה לסיום: הסגר שאותו חקרו היה בחודש מרץ והמאמר פורסם כבר בחודש יולי. הווי אומר שתוך 3-4 חודשים הפיקו שאלון, הפיצו אותו בקרב עשרות אלפי תלמידים, ענו תשובות, ניתחו תוצאות, ערכו דיון ופרסמו אותו בכתב עת. אולם רק במרץ 21 (שנה אחרי!) פורסמו הדברים ברשת.
מחקר אקדמי כזה יכול לשמש ככלי עזר לאנשי השטח לתת מענה לאתגרים שעולים. החיבור בין עולם האקדמיה ומערכת החינוך רוקם עור וגידים בשנים האחרונות (כמו אקדמיה-כיתה או אקדמיה-עיר) אך לצערי לא מספיק מהר. אני מקווה להאמין כי את התוצאות כאן צפו צוותי החינוך באוסטריה בזמן שעדיין היינו כולנו בחיתולים של הקורונה ונתנו להם כלים כיצד עליהם להתמודד ולהתייחס לאתגרים הצפים מהמציאות החדשה.
אולי זו קריאה גם לעשות תהליכים כאלו בקצב כזה אשר יחברו ביתר שאת בין העולמות הכל כך חשובים הללו אף שלעיתים הם רק משיקים ולא נוגעים.
תגובות