עיניים בגב- שישה מבטים על חינוך/ קינלי טור- פז

בספר מציג קינלי (משה טור פז) את המסע שלו במערכת החינוך במהלך חייו. הוא מתחיל מתלמיד עובר למורה, הורה, מנהל, מנהל מנח"י ומסכם בעין לעתיד. בכל אחד מהתחנות בחייו הוא מביא סיפורים מהשטח ומסכם את התמות המרכזיות שעולות מתוך הסיפורים.

כמי שנמצא ב"מערכת" אני נתקל לעיתים בתסכול גדול (אשר לפעמים הוא מוצדק) כלפי המערכת ואנשיה. ישנה תחושה כי לא תמיד המערכת רואה את הצרכים של הילדים וכי הם אינם קשובים לשטח ולבקשות של ההורים. תחושה כי ישנה אטימות גדולה.

במפגש של אנשי המערכת עם הורים לעיתים התחושה (אשר גם היא לפעמים מוצדקת) כי ההורים מסתכלים במבט מאוד צר ו"לא רואים ממטר". ישנה תחושה של חוסר הכרת הטוב וגם שמנסים לעזור ככל האפשר למצוא פתרונות זה נראה להורים כאילו לא נעשה די מאמץ וכל מה שנעשה זה מובן מאליו.

קינלי כותב על נקודות מבט השונות הללו ומציג את זה כדיאלוג שיש לנהל ולהכיר בו. בכלל, יש לו נקודות מבט מאוד מעניינות על התחנות השונות שלו בחייו שפותחים צוהר למבט אחר על כל אחת מהתקופות. בחלק הקרוב אביא תובנה אחת מני רבות מכל תחנה בחייו שתפסה אותי:

עין של תלמיד- גם מורים הם בני אדם. זוהי אחת התובנות החשובות בספר כי המורה גם מגיע מתוך עולם שלם. מורים נדרשים להגיע לעבודה שלהם כאשר הם ב100% שלהם. אם הם יגיעו קצת פחות יעבור עליהם יום מאוד קשה. מניסיון.. הילדים מיד קוראים את זה והם מגיבים לכך. אני חושב שזו תובנה שמתאימה במיוחד לנוער אשר יכולים לתפוס עולם קצת יותר מורכב ולגייס מבט עמוק יותר על האנשים העומדים מולו.

עין של מורה- אחת התובנות שעולות הן כי בשביל לשפר את איכות ההוראה שלך עליך לצפות במורים אחרים ולתת להם לצפות בך ("למידת עמיתים"). דרך זו הופכת את המורים למחוברים יותר אחד לשני ואף "דרוכים" מבחינת הכנת השיעורים לקראת בואם של עמיתים. קינלי מדגיש גם את הצורך לדאוג שהתלמידים ישאלו שאלות. הוא מביא סיפור מקסים בשם הרב עמיטל שאמר כי "עדיף שתלמד במקום שבו יודעים את כל השאלות".

עין של הורה- לא פעם ילדינו עושים פדיחות. הורים, בעיקר צעירים, מעניקים לעיתים גיבוי מלא מבלי לבחון את חלקו של הילד שלהם ומבלי לחשוב על ההשלכות החינוכיות של המעשה הזה. מצד שני גם העמדת הילד ליד "חבל התליה" לא עוזרת. בין שתי הנקודות הללו ישנו ספקטרום רחב כאשר כל ילד צריך להרגיש שמחד הוריו אתו גם שהוא עושה טעות חמורה ומצד שני הציפייה שהוא יהיה הכי טוב שהוא יכול. כהורה למתבגרים אני מרגיש שהריקוד הזה הוא קריטי במסרים שאנו מעבירים לילדינו.

עין של מנהל- את תפקיד הניהול עשה קינלי בתרבות אחרת ממה שהוא היה מצוי בה בירושלים. אני חושב שהתובנה הכי טובה שלו היא גם במקום שנמצא במשבר אל תבוא מלכתחילה עם רצון לשנות. תן כבוד למקום שאתה מגיע אליו. בית ספר זהו ארגון מאוד משפחתי באופיו למרות ההיררכיה הברורה שקיימת בו. תלמד להכיר את התלמידים והצוות, גלה את החלקים הטובים שיש במוסד ותבנה לאט את המקום שלך. יחד עם זאת במקומות שבהם נדרשת מנהיגות אל תחשוש ותהיה כזה מהרגע הראשון. לשם כך שמו אותך במקום הזה ולכך הגעת.

תהליכים בבית ספר לוקחים זמן. יש להכין תוכנית עבודה רחבה ורב-שנתית על מנת לשנות תרבות לא בריאה ועם התמדה וחזרה ברורה על מסרים התוכן מחלחל. הזמן עושה את שלו. תן לו לעבוד.

עין של מנהל מנח"י- לתפקיד זה הגיע כמעט במקרה. זהו שינוי רחוק מדי עם קפיצה מטאורית כמעט בין מנהל בית ספר בעמק בית שאן להובלה של מערכת החינוך הגדולה ביותר בישראל. כמי שעובד ברשות מקומית הפרק הזה הוא משמעותי מאוד. בכלל, כל מי שחפץ לקבל הצצה קטנה לנעשה ברשויות המקומיות חשוב שיקרא פרק זה.

חוט השני השוזר את פרק זה היא ההבנה עד כמה השלטון המקומי הוא משמעותי בעשייה החינוכית שלו במרחב. פרויקטים שקינלי הוביל הביאו לשינוי בקנה מידה ארצי אך היופי שבהם שהם נתנו מקפצה לתושבי ירושלים אשר נהנו מעירייה עם חזון ומהקצאת משאבים הנדרשים לקידום מערכת החינוך בעיר.

יש אתגרים רבים בתוך רשות ולא תמיד כל החלקים בפאזל העירוני רואים את המציאות עין בעין. עם זאת כמי שעומד בראש מערכת החינוך המקומית חייב לדעת לתת מענה איכותי לכל החלקים בעיר. זהו תפקיד מקצועי וחשוב עד כמה שניתן להשאיר לו מרחב של תמרון ועשייה מבלי לערב פוליטיקה בגוף זה.

עין לעתיד- בחלק זה מציג קינלי את תפיסת עולמו החינוכית ואת מבטו צופן עתיד. קינלי מדגיש כי על שלושה דברים החינוך עומד: הענקת בטחון עצמי, בטחון חברתי, בטחון ערכי.

בסופו של הפרק הוא מוציא עקרונות שפגש במערכת החינוך המיוחד שיש להעביר אל עבר מערכת החינוך הרגיל: תוכנית לימודים אישית (תלא), מערכת שעות ממוקדת, אבחון והיבחנות בכלים המותאמים למאה ה21 ועוד שלל רעיונות נוספים שהוא מבקש להחיל על המערכת כולה.

לסיכום, קצרה היריעה מלסכם את הספר ויש בו עוד המון פנינים שכל מי שנושא החינוך מעניין אותו ימצא בו חלק ועניין. אפשר לקרוא בספר חלקים שמעניינים יותר ולדלג אם כי לטעמי בכל שלב מצאתי תובנות שונות שאני לקחתי איתי.

בקיצור, תקראו!!. שווה.